לנח יש ארבע אחיות ואמא אחת. מוקף נשים הילד. אפילו הכלב כלבה. לקחתי אותו לסוף שבוע לרודוס להכין את הסירה לקיץ. רק הוא ואני. נסיעה מתקנת.
איך שהודעתי לו שבעוד שבוע טסים הוא מיד הכריז שצריך להתחיל לארוז. עניתי לו שצריך לקום בארבע בבוקר לטיסה אז אני אעיר אותו בעשרה לארבע לארוז. הוא היה בשוק. ערב לפני הוא שאל בהתרגשות באיזה מלון נישן. כשעניתי שלא הזמנתי כלום ננחת ונסתדר הילד נראה לחוץ ממש. הנסיעה התחילה להתברר כיותר חשובה ממה שחשבתי.
כמה שעות אחרי הנחיתה הילד עדכן אותי שמוכרחים להתחיל לחפש מתנות לכולן עכשיו כי אנחנו נהיה פה רק שלושה ימים... הניסיון לאסוף כמה דברים קטנים על הדרך ולהוריד את הנושא מהפרק נכשל. הודעתי לו שמעכשיו לא קונים יותר מתנות לאף אחד ושאם נקנה משהו זה יהיה רק חוויות וכמה שהוא רוצה. קיבל את הגזרה הילד אבל הלך לישון מודאג. בבוקר איך שהוא פתח את העיניים הוא אמר לי שהוא חשב כל הלילה ולא בא לו אף רעיון לחוויה. לקחתי אותו לחלון והראיתי לו שלמטה מחכה לנו טרקטורון (במקום האוטו השכור). הילד נדבק לתקרה מרוב אושר. מפה העסק זרם. נח הבין את הקונספט ושפע רעיונות. אפילו כתובת קעקע של עוגן בכתף עשינו (שנינו)...
את הסירה הכנו והשארנו במים יפה כמו כלה בליל כלולותיה ונח גילה עולם גברי שהוא כידוע פשוט להפליא (שלא לומר אינפנטילי) דליל בפרטים, רדוד בתקשורת ועמוס בחוויות. ראה את האור הילד.
לא רע לסוף שבוע אחד ביולי.
